קרבן אברהם לאלוהים

בראשית כב

1. זה קרה, אחרי הדברים האלה, שאלוהים בחן את אברהם ואמר לו: אברהם! והוא ענה: הנה אני.

2. אלוהים המשיך: קח את בנך עכשיו; בנך היחיד, יצחק, שאתה אוהב; לך לארץ מוריה, והציע אותה שם כקרבן ​​על אחד ההרים שאראה לך.

3. אז קם אברהם בבוקר מוקדם, אוכף את חמורו ולקח עמו שניים מנעריו ויצחק בנו; וכשחתך עצים לקורבן, עזב ללכת למקום אשר אלוהים אמר לו.

4. ביום השלישי הביט אברהם וראה את המקום מרחוק.

5. ויאמר אברהם לנעריו: הישארו כאן עם החמור, והצעיר ואני נלך לשם; אחרי שנתפלל, נחזור אליך.

6. אז לקח אברהם את העץ לשרף והניח אותו על יצחק בנו; הוא גם לקח את האש ואת הניתוח בידו, והם הלכו יחד.

7. ואז אמר יצחק לאביו אברהם, אבי! ענה אברהם: הנה אני, בני! שאל אותו יצחק "הנה אש ועץ, אבל היכן הכבש לתרומה?"

8. אברהם השיב: אלוהים יספק לך את הכבש לתרומה, בני. והשניים הלכו יחד.

9. כשהגיעו למקום שאמר לו אלוהים, בנה אברהם שם את המזבח וסידר את העץ; הוא קשר אותו, יצחק בנו, והניח אותו על המזבח על גבי העץ.

10. והושיט את ידו, לקח את הניתוק להרוג את בנו.

11. אך מלאך ה 'קרא אליו משמים ואמר אברהם אברהם! הוא ענה: הנה אני.

12. ואז אמר המלאך: אל תושיט ידך על הצעיר ואל תעשה לו דבר; לעת עתה אני יודע שאתה ירא את אלוהים, כיוון שלא שמרת את בנך ממני, בנך היחיד.

13. בזה נשא אברהם את עיניו והביט, והנה איל שהסתבך בקרנות השיח היה מאחוריו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הַאֵיל וְהַקְרִיב אוֹתוֹ כְּמִשְׁרָף אֶל בְּנוֹ.

14. אז קרא אברהם למקום ההוא יהוה-ג'ירה; שמא נאמר עד היום: על הר ה 'זה יסופק.

15. ואז קרא מלאך ה 'לאברהם בפעם השנייה משמיים.

16. ואמר: השבעתי לבדי, אומר יהוה, כי עשית זאת, ולא שמרת את בנך, בנך היחיד,

17. שאכן אברך אותך, וארבה מאוד את צאצאיך כמו הכוכבים בשמיים וכחול על שפת הים; וצאצאיך ירשו את דלת אויביהם;

18. ובזרעך יתברכו כל אומות הארץ; כי שמעת לקולי.

19. ואז חזר אברהם אל צעיריו, ויקמו וילכו יחד לבאר-שבע. ואברהם התגורר בבאר-סבע.